איך נתמודד עם רגשות קשים מול המתבגרים שלנו ?

כשדיברתי עם מיכל על ההתמודדויות שיש לה

עם בנה המתבגר, היא דיברה על פחד שהיא חווה,

כי היא מרגישה שיש לו חיים שלמים שהוא מסתיר,

הבילויים שלו

שלעיתים קשורים לפריקת עול

כמו: צריכת אלכוהול,

ולעיתים מגיעים לכדי עבירות פליליות

כמו: נסיעה פרועה בלילות,

היא דיברה על תחושות של חוסר וודאות

כי הוא לא מוכן לשתף במה שעובר עליו,

היא דיברה על חשש לגורלו

על 'איזה עתיד צפוי לו ?'

ו 'מה יקרה אם לא יצליח עכשיו ?'

ו 'מה יהיה עם הקשר ביניהם ?'

היא דיברה גם על חשש מפני התגובה שלו

אם היא תתייצב למולו

ותשים לו גבולות

או אם היא תחליט החלטות שהוא 'לא יאהב'.

 

היא אמרה שלא נעים לה שהוא מביא הביתה

חברים בלילות והם עושים רעש ובלאגן.

שהיא לא מוכנה שהוא יתרועע

עם חבורת הנערים הזו,

ושהיא לא יודעת 'מה לעשות עם זה'.

 

ידוע לכולנו

שהצבת גבולות למתבגרים שלנו

היא נושא לגמרי לא פשוט.

מוכרות לכולנו הדילמות, של בין

'אם אציב לו גבולות

אולי הוא יכעס

ואולי ינתק קשר

ואולי 'יעשה לי דווקא' ויפסיק ללמוד..

ואולי מצבו החברתי יפגע ?'

 

לבין- 'אם לא אציב לו גבולות

אולי הוא יתדרדר

או אולי יקרה לו משהו 'רע'

או 'אחוש רגשי אשם

על שלא בצעתי נאמנה את תפקידי כאם'

 

ואני טוענת שלהתנהלות ממושכת

ממקום של פחד והיעדר סמכות

יש השלכות בלתי רצויות.

 

המתבגרים שלנו עלולים להרגיש

שאין מאחוריהם 'גב חזק'

(וכבר אמרנו, שהצבת גבולות

על אף שהם מתנגדים לה

נותנת להם תחושת ביטחון ויציבות).

 

או אולי הם ירגישו תסכול, בילבול וכעס

שעלולים להיות מופנים כלפינו ?

או אולי הם יחפשו לעצמם 'גב' אחר ?

 

אני בדעה ,שעלינו לזכור, שכהורים

אנחנו עדיין גדולים יותר וחזקים יותר

ולטובת כל הצדדים

כדאי שנשמור בתוקף על מקומנו זה.

 

אני בדעה, שעלינו להתמודד,

עם הפחדים והחששות האלה,

ולמצוא דרך מתאימה יותר להתקרב אליהם

להקשיב, לתקשר, להבין, לשאול,

 

ושהשתדלויות כאלה עשויות

לגלות אפשרויות חדשות בקשר בינינו.

 

אני טוענת שאפשר להציב גבולות

שלא יתפרשו כפקודות או האשמות

על ידי תאור הבעיה, למשל,

במקום לומר:'הי, תפסיקו עם הצעקות..'

אפשר לומר:'שומעים אותכם עד קצה הרחוב'

או- על ידי מתן מידע

כגון:' כדאי לשמור על השקט, כדי

שהשכנים לא יתלוננו'

אפשר גם להציע ברירה אחרת

כגון: 'אני מציעה שתעסקו בפעילות

שקטה יותר בשעות האלה'.

ואפשר גם להביע רגשות,

אפשר לומר, למשל:

'מאד לא נעים לשמוע רעש כזה'.

אפשר גם לנסות

להציב גבולות בדרך של משחק

שאתם תקבעו את החוקים בו,

או בכל דרך יצירתית שתהיה

התנסות במשהו שונה ולא מצופה

ובתנאי שתביא לתקשורת חיובית

ובונה.